תביעות לשון הרע בידי שוטרים ואנשי ציבור- דיכוי הביקורת הציבורית

ביקורת על תביעות לשון הרע מוגזמות: שוטרים ואנשי ציבור צריכים לחשוב פעמיים

בשנים האחרונות נרשמת עלייה מדאיגה בתביעות לשון הרע שמוגשות על ידי שוטרים ואנשי ציבור בעקבות התבטאויות נגדם ברשתות החברתיות. תביעות אלו, שבמקרים רבים אינן מבוססות על פגיעה אמיתית, אלא על ניסיון להשתיק ביקורת לגיטימית, מעוררות שאלות חשובות על חופש הביטוי בדמוקרטיה הישראלית.

תביעות לשון הרע כתגובה לביקורת ציבורית: מגמה מטרידה

אנשי ציבור ושוטרים נמצאים בחזית הציבורית, וביקורת על פעולתם היא חלק בלתי נמנע מהתפקיד שהם ממלאים. אך כאשר ביקורת זו מובילה לתביעות לשון הרע, נשאלת השאלה האם תביעות אלו נועדו באמת להגן על השם הטוב של אותם אנשי ציבור, או שמא הן משמשות ככלי להשתקת ביקורת לגיטימית.

לדוגמה, בתיק תא"מ (שלום בת ים) 64966-05-20 מתנאל חמו נ' שירן אזור צדוק [נבו 09.05.2021], נדחתה תביעת לשון הרע שהגיש שוטר לאחר שכונה "חיות אדם גואל נפש". בית המשפט קבע כי קללות וגידופים, אף שהם בוטים, אינם עולים לכדי לשון הרע כאשר הם נאמרים במסגרת ביקורת על שוטר או איש ציבור. פסיקה זו מראה כי לא כל התבטאות פוגענית מהווה עילה לתביעה​.

במקרה נוסף, תא"מ (שלום חיפה) 64966-05-20 סאמר גאנם נ' מדינת ישראל [נבו 09.05.2021], נדחתה תביעת לשון הרע שהגיש שוטר על כך שכונה "שטן של בן אדם". בית המשפט הבהיר כי למרות שמדובר בביטוי חריף, הוא אינו מצדיק תביעת לשון הרע. יתרה מכך, התייחסות מחמירה לביטויים כאלה עלולה לפגוע בחופש הביטוי, שהוא זכות יסוד דמוקרטית​.

חשיבות ההגנה על חופש הביטוי

הגשת תביעות לשון הרע על ידי שוטרים ואנשי ציבור עלולה ליצור "אפקט מצנן" – מצב שבו הציבור יימנע מלהביע ביקורת מחשש לתביעה משפטית. מצב זה חותר תחת העקרונות הבסיסיים של חופש הביטוי. בתי המשפט הכירו בכך שכאשר מדובר בדמויות ציבוריות, יש להעניק משקל רב יותר להגנה על חופש הביטוי.

כך למשל, בפרשת רע"א 817/23 עמותת חוזה חדש נ' ח"כ מיקי (מכלוף) זוהר [נבו 30.05.2023], נקבע כי למרות שהשימוש בביטויים "סרי טעם ומוקצנים" כלפי חבר הכנסת מיקי זוהר היה בוטה, חלה עליהם הגנת תום הלב. בית המשפט הדגיש כי יש להיזהר מהשתקת ביקורת לגיטימית נגד אנשי ציבור​.

המלצות אופרטיביות

לשוטרים ואנשי ציבור:

1. שקילה מדוקדקת לפני הגשת תביעה: על שוטרים ואנשי ציבור לשקול היטב אם יש בסיס ממשי לתביעת לשון הרע. הגשת תביעה במקרים בהם הביקורת לא חורגת מגבולות הסביר עלולה להזיק להם יותר משהיא מועילה.
2. מתן עדיפות לדיאלוג ציבורי: במקרים רבים, עדיף לנהל דיאלוג פומבי ולהשיב לביקורת מאשר לפנות לערכאות משפטיות. התמודדות גלויה עם ביקורת יכולה לחזק את אמון הציבור ולהפחית את המתח הציבורי.
3. הימנעות מתביעות סרק: תביעות שמוגשות רק כדי להשתיק ביקורת עלולות ליצור תדמית שלילית ולפגוע במוניטין של התובע. יש להימנע מהגשת תביעות אלא אם קיימת פגיעה אמיתית ומשמעותית בשם הטוב.

לנתבעים על ידי שוטרים ואנשי ציבור:

1. הגנה משפטית נכונה: אם נתבעת בתביעת לשון הרע על ידי שוטר או איש ציבור, עליך לפנות לייעוץ משפטי מיידי כדי להבין את ההגנות העומדות לרשותך. הגנות כמו "אמת בפרסום" או "תום לב" עשויות להוות בסיס חזק לדחיית התביעה.
2. איסוף ראיות תומכות: חשוב לאסוף כל ראיה שתוכל לתמוך בטענותיך, כולל תיעוד מקורי של הפרסומים, תגובות ציבוריות והקשר מלא שבו נאמרו הדברים. ראיות אלו יכולות לסייע לבסס את ההגנות המשפטיות שלך.
3. הימנעות מהסלמה משפטית: לעיתים, כדאי לשקול פתרונות חלופיים, כמו פשרה מחוץ לכותלי בית המשפט, כדי להימנע מהסלמה של ההליך המשפטי והוצאות נוספות.

עורכת הדין שירה הרשקוביץ מביאה לשולחן שילוב ייחודי של ידע משפטי מעמיק וניסיון רב שנים בתחום לשון הרע, במיוחד בנוגע לתביעות המוגשות על ידי או נגד אנשי ציבור. עבודתה מתאפיינת בגישה אסטרטגית וממוקדת, תוך שימוש בפתרונות יצירתיים ואפקטיביים להגנה על זכויות לקוחותיה.