כפל הגנה משפטית: תביעת לשון הרע וצו למניעת הטרדה מאיימת

בעידן המודרני, בו המידע זורם במהירות והפלטפורמות הדיגיטליות מקלות על הפצת תוכן, תביעות לשון הרע והצורך בצווים למניעת הטרדה מאיימת הפכו לנפוצים יותר ויותר. בעוד שתביעות לשון הרע מתמקדות בסעד כספי לפיצוי על פגיעות בעבר, צווים למניעת הטרדה מאיימת מתמקדים בהגנה מפני פגיעות עתידיות בשלוות החיים ובביטחון האישי.

תביעות לשון הרע: סעד צופה עבר

תביעות לשון הרע מכוונות להעניק פיצוי למי שנפגע משמו הטוב כתוצאה מפרסומים פוגעניים. המטרה העיקרית היא לפצות על הנזק שנגרם ולתקן את הפגיעה בשמו הטוב של הנפגע.

צווים למניעת הטרדה מאיימת: סעד צופה עתיד

החוק למניעת הטרדה מאיימת נועד להגן על אדם מפני המשך הפגיעה בפרטיותו או בשלוות חייו, ומחייב פנייה דחופה לבית המשפט: "בית המשפט רשאי לתת צו למניעת הטרדה מאיימת, אם ראה כי יש חשש סביר להטרדה מאיימת כלפי המבקש" (חוק למניעת הטרדה מאיימת, תשס"ב-2001). במקרה בו המשיבה, קרובת משפחתו של המבקש, איימה לפרסם מידע אישי רגיש שיש בו לשון הרע, נדרשה פנייה דחופה לבית המשפט לצורך עצירת הפרסומים הפוגעניים.

מקרים מעשיים שטופלו על ידי המשרד

1. המקרה של יעל ושמרית: שמרית, שהייתה חברה לשעבר של יעל, החלה לפרסם הכפשות חמורות עליה, לרבות טענות על בגידה וסחיטה. המשרד פעל במהירות להשגת צו למניעת הטרדה מאיימת, שהביא לעצירת הפרסומים מיידית.
2. המקרה של משפחת המבקשת והאיום בפרסום מידע אישי: בני משפחתה של המבקשת איימו לפרסם מידע אישי ורגיש על אודותיה, כולל פרטים רפואיים שהושגו שלא כדין. בעקבות פנייה מהירה לבית המשפט, ניתן צו למניעת הטרדה מאיימת שעצר את הפרסומים וההפצה.
3. המקרה של איש משפחה מול האשמות שקריות של פדופיליה: במקרה זה, המשיבה פרסמה האשמות כוזבות וחמורות על המבקש, כולל טענות כי הוא פדופיל ואנס. המשרד השיג צו למניעת הטרדה מאיימת שהביא לעצירת הפרסומים הפוגעניים.

פסיקה רלוונטית והדגשת האפשרות להכפלת הליכים

בפסק דין שניתן בבית המשפט העליון בעניין יוספה ברק טמיר נגד ד"ר שרון אלרעי פרייס (רע"א 6861/22), הדגיש בית המשפט את החשיבות של החוק למניעת הטרדה מאיימת ככזה שיכול לפעול לצד חוק איסור לשון הרע. בעוד שחוק איסור לשון הרע מתמקד בתוכן הפוגעני עצמו ובפיצוי על הנזק שנגרם ממנו, החוק למניעת הטרדה מאיימת מתמקד בהשפעה המתמשכת של הפרסומים על הקורבן, כולל פגיעה בשלוות חייו, בפרטיותו או בביטחונו.

בפסק דין זה ציין בית המשפט כי לעיתים ניתן לראות בפרסומים כפוגעים הן תחת חוק איסור לשון הרע והן תחת החוק למניעת הטרדה מאיימת, כאשר במקרים כאלה ניתן לנקוט בשני ההליכים המשפטיים במקביל. כך, לצד תביעת פיצויים בגין לשון הרע, ניתן להגיש גם בקשה לצו למניעת הטרדה מאיימת במטרה לעצור את הפרסומים הפוגעניים באופן מיידי.

במקרה נוסף, עמ"ש (מחוזי תל אביב-יפו) 8726-01-23 א' נ' ר', נדונה סוגיה דומה בהקשר לפרסומים אודות עבירות מין נגד קרוב משפחה. בית המשפט המחוזי קבע כי במקרים של פרסומים תכופים ואינטנסיביים, יש מקום להעניק צו למניעת הטרדה מאיימת, וזאת במקביל לתביעה בגין לשון הרע, בשל הפגיעה הממשית בשלוות חייו של הנפגע.

התמודדות עם פרסומים שקריים: המלצות

1. פנייה מהירה לבית המשפט: הכרחי לפעול במהירות כדי למנוע נזק נוסף.
2. תיעוד ואיסוף ראיות: שמירת כל הראיות הרלוונטיות, כולל צילומי מסך.
3. ייעוץ משפטי: פנייה לעורך דין מומחה כדי לקבל ייעוץ ולפעול בצורה הנכונה.
4. דיווח לרשתות החברתיות: במקרה של פרסומים ברשתות חברתיות, מומלץ לדווח לפלטפורמה ולבקש את הסרת התוכן הפוגעני.

המשרד שלנו מתמחה בטיפול במקרים של לשון הרע והטרדה מאיימת, עם דגש על מתן שירות מקצועי, אישי ומסור. המקרים שהוצגו במאמר מדגימים את היכולת שלנו לפעול במהירות וביעילות, ולהשיג תוצאות משמעותיות עבור לקוחותינו.