רקע המקרה:
במקרה שנדון בבית המשפט, נדחתה תביעת לשון הרע שהוגשה על ידי קבלן בניה כנגד שכנה שהתבטאה לכאורה באופן פוגעני. הקבלן טען כי השכנה פרסמה תלונות והשמיעה אמירות פוגעניות כלפיו במסגרת סכסוך בנוגע לעבודות בניה שבוצעו בבניין מגוריה.
הכרעת בית המשפט:
בית המשפט קמא פסק כי אין מדובר בלשון הרע, אלא בגידופים שנאמרו בעידנא דריתחא – כלומר, בעת כעס רגעי, במסגרת חילוקי דעות בין השכנה לקבלן. קביעה זו נסמכת על ההבנה כי התבטאויות מסוג זה אינן עולות כדי לשון הרע כהגדרתו בחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965.
הרחבת החלק המשפטי:
המשפט הישראלי מכיר בעקרון של "זוטי דברים", לפיו אין לדון בעניינים זעירים וקלי ערך. עקרון זה, המעוגן בפסיקה, קובע כי לא כל אמירה פוגענית מהווה עילה לתביעת לשון הרע. לדוגמה, בע"א 3901/96 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה רעננה נ' הורווויץ נקבע כי בית המשפט לא יעסוק בפגיעה מזערית בזכות, וכי יש להקפיד על סף מינימלי כדי להקים עילת תביעה.
בתי המשפט מכירים בכך שגידופים שנאמרים בעת כעס או במסגרת סכסוך אישי אינם בהכרח עולים כדי לשון הרע. בת"א (שלום בת ים) 64966-05-20 מתנאל חמו נ' שירן אזור צדוק נקבע כי קללות וגידופים אינם מהווים לשון הרע, שכן אין מדובר באמירות מבוססות ואמיתיות, אלא בביטוי רגעי של כעס ותסכול.
דחיית הערעור:
בערעור שהוגש על פסק הדין, טען הקבלן כי בית המשפט קמא טעה בהערכת העובדות ובקביעתו כי דברי השכנה מהווים גידוף בעלמא. הערעור נדחה, ובית המשפט חיזק את קביעתו כי אמירות השכנה נאמרו מתוך כעס רגעי ולא היו מכוונות לפגוע במוניטין הקבלן.
המלצות אופרטיביות ללקוחות:
- פנייה לייעוץ משפטי מוקדם: בכל מקרה של חשד להוצאת דיבה, יש לפנות לייעוץ משפטי מוקדם לבחינת הסיכויים והסיכונים המשפטיים.
- שמירה על איפוק: מומלץ לשמור על איפוק ולהימנע מהתבטאויות פוגעניות שיכולות להוביל להשלכות משפטיות.
- מתן ביקורת עניינית ואמיתית: חשוב להקפיד על מתן ביקורת מבוססת ואמיתית, ולהימנע מהגזמות או הצהרות שאינן ניתנות להוכחה, בכדי לשמור על גבולות החוק ולהימנע מחשיפה משפטית.
מקרה זה מדגיש את חשיבות הייעוץ המשפטי המקצועי והיסודי בתביעות לשון הרע. משרדנו מתמחה במתן ייעוץ מקיף ומעמיק, תוך הקפדה על תוצאה מיטבית ללקוחותינו. אנו מזמינים אתכם לפנות אלינו לכל שאלה או ייעוץ משפטי.
