מהי לשון הרע לפי החוק הישראלי?
התשובה: סעיף 1 לחוק איסור לשון הרע מגדיר לשון הרע כדבר שפרסומו עלול להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם, לבזות אדם בשל מעשיו, התנהגותו או תכונות המיוחסות לו, לפגוע במשרתו, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו, או לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, גילו, מינו או נטייתו המינית.
מה נחשב לפרסום לשון הרע?
התשובה: לפי סעיף 2 לחוק איסור לשון הרע, פרסום לשון הרע מתקיים כאשר הדברים הופצו ברבים, כלומר כאשר הם הגיעו לאדם אחד או יותר זולת הנפגע עצמו. הפרסום יכול להיות במילים, בכתב, בתמונה, בציור או בכל דרך אחרת. אם הדברים הועברו באופן ישיר או עקיף לקהל כלשהו, מדובר בפרסום לשון הרע.
האם אפשר לתבוע על לשון הרע אם הדברים נאמרו רק בכתב פרטי?
התשובה: סעיף 2(ב) לחוק איסור לשון הרע קובע שפרסום לשון הרע יכול להתרחש גם אם הדברים נאמרו או נכתבו רק בפני אדם אחד זולת הנפגע, ובמקרה זה הפרסום ייחשב לפרסום לשון הרע. עם זאת, כדי שתהיה עילת תביעה, יש להראות שנגרם נזק ממשי לנפגע.
האם אפשר להגיש תביעת לשון הרע אם לא נגרם נזק ממשי?
התשובה: סעיף 7א(ב) לחוק איסור לשון הרע מאפשר לבית המשפט לפסוק פיצויים לנפגע בגין פרסום לשון הרע, גם אם לא הוכח שנגרם נזק ממשי. הפיצוי במקרה כזה מוגבל לסכום של עד 50,000 ש"ח (נכון למועד כתיבת החוק), ואם הוכח שהפרסום נעשה בכוונה לפגוע, ניתן לפסוק פיצויים עד 100,000 ש"ח.
מהו ההליך המשפטי להגשת תביעת לשון הרע?
התשובה: תביעת לשון הרע מוגשת לבית המשפט על ידי הנפגע מהפרסום. במסגרת התביעה, על הנפגע להוכיח שהפרסום אכן התרחש, שהפרסום כולל תוכן שעלול להוות לשון הרע, ושנגרם לו נזק כתוצאה מהפרסום או שמדובר בפרסום שהחוק מגדיר כעילה לפיצויים גם ללא הוכחת נזק. הנתבע מצידו יכול לנסות להוכיח שהפרסום מוגן במסגרת אחת ההגנות הקבועות בחוק, כמו "אמת הפרסום" או פרסום שנעשה בתום לב.
כתבתי ביקורת בבלוג אישי על מסעדה שבה חוויתי שירות גרוע והאוכל היה תפל. המסעדה כעת מאיימת לתבוע אותי על לשון הרע. האם אני מוגן תחת הגנת "אמת הפרסום"?
התשובה: סעיף 14 לחוק איסור לשון הרע קובע ש"אמת הפרסום" היא הגנה מפני תביעות לשון הרע, בתנאי שהדברים שנאמרו היו אמת והיה בהם עניין ציבורי. אם הביקורת שכתבת מבוססת על חוויית אמת ויש בה עניין ציבורי, תוכל להסתמך על הגנה זו. במקרה של ביקורת על מסעדה, חשוב גם לשקול את ההגנה על פרסומים שנעשו בתום לב במסגרת ביקורת לגיטימית על שירות או מוצר, לפי סעיף 15(4), שמאפשר פרסום ביקורתי המכוון לשיפור ולא להשמצה.
כתבתי בפוסט פומבי באינטרנט שעמית לעבודה הוא "גנב ורמאי", בלי שיש לי הוכחות לכך. עכשיו הוא מאיים בתביעה על לשון הרע. האם יש לי הגנה?
התשובה: במקרה זה, אם הפרסום שלך כולל טענות חמורות ללא בסיס או הוכחות, ואינו עומד בהגנות כמו "אמת הפרסום" או "הבעת דעה בתום לב", ייתכן שתהיה חשוף לתביעת לשון הרע. החוק דורש שהפרסומים יהיו מבוססים על עובדות או שיהיו מוגנים במסגרת ההגנות השונות הקיימות. ללא הגנות אלו, הפרסום יכול להיחשב כלשון הרע ללא הגנה.
פרסמתי בפייסבוק הודעה בה כתבתי כי "כל האנשים ממוצא מסוים הם גנבים ואי אפשר לסמוך עליהם". עכשיו מספר אנשים מאותו מוצא מאיימים לתבוע אותי על לשון הרע. האם יש לי הגנה? האם קבוצה יכולה לתבוע אותי לפי חוק איסור לשון הרע?
התשובה: פרסום המכיל אמירות מכלילות ושליליות כלפי קבוצה אתנית מסוימת, כגון לטעון שכל האנשים ממוצא מסוים הם "גנבים ואי אפשר לסמוך עליהם," עשוי להיחשב כלשון הרע. לפי סעיף 1 לחוק איסור לשון הרע, "לשון הרע" היא דבר העלול להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם. החוק אינו מספק הגנה לפרסומים כאלה, במיוחד כשאין בסיס עובדתי.
באשר לשאלה האם קבוצה יכולה לתבוע בגין לשון הרע: לפי החוק, בדרך כלל רק יחידים יכולים להגיש תביעה בגין לשון הרע על פגיעה אישית. עם זאת, יש מקרים שבהם קבוצה יכולה לתבוע אם הפרסום פוגע בקבוצה כולה בצורה שהיא ספציפית ומובחנת, במיוחד אם מדובר בקבוצה מסוימת וקטנה שבה כל חברי הקבוצה יכולים להיפגע באופן ישיר מהפרסום. במקרים כאלה, חברי הקבוצה יכולים לתבוע באופן אישי, אך אין סעיף בחוק המאפשר תביעה קבוצתית. במקרה זה, אמירות מכלילות על כל קבוצה אתנית יכולות להוביל לתביעות אישיות מצד חברים בקבוצה שהרגישו מושפלים או פגועים מהאמירה.
פרסמתי קריקטורה בעיתון שבה הוצג פוליטיקאי מסוים בצורה מגוחכת ומזלזלת, כחלק מסדרת קריקטורות סאטיריות. כעת הפוליטיקאי מאיים בתביעה על לשון הרע. האם יש לי הגנה?
התשובה: סאטירה והומור זוכים להגנה מסוימת לפי חוק איסור לשון הרע, אך לא בצורה מוחלטת. סעיף 15 לחוק איסור לשון הרע מתייחס להגנות האפשריות על פרסום בתום לב. במקרה של סאטירה, יש חשיבות לתוכן הפרסום והאם יש בו אמת או הבעת דעה על נושא ציבורי. אם הקריקטורה נועדה להציג ביקורת פוליטית או חברתית באופן הומוריסטי וללא כוונת פגיעה, ייתכן שתהיה לך הגנה, במיוחד אם הקוראים מבינים שמדובר בסאטירה ולא בעובדות מדויקות. עם זאת, אם הפרסום עובר את גבול ההומור והופך לפגיעה ישירה בכבודו של אדם, הוא עשוי להיחשב כלשון הרע ללא הגנה.
חבר כנסת ובנאום שלי במליאה טענתי שאיש ציבור מסוים מעורב בשחיתות. כעת הוא מאיים לתבוע אותי על לשון הרע. האם יש לי הגנה?
התשובה: סעיף 13(1) לחוק איסור לשון הרע מעניק חסינות מלאה לפרסומים שנעשו במסגרת נאום בכנסת. כל דבר שנאמר במליאה מוגן מפני תביעות לשון הרע, גם אם הדברים חמורים. עם זאת, יש לזכור כי במקרים חריגים בית המשפט עשוי להורות על הסרת החסינות, במיוחד אם הפרסום חורג מגבולות הסביר או נעשה בזדון. לכן, למרות החסינות, רצוי להיזהר ולהימנע מהתבטאויות פוגעניות שאינן מוצדקות.
כתבתי פוסט בפייסבוק על פעילות של עמותה כלשהי, וטענתי שהעמותה מבזבזת כספי ציבור. כעת העמותה מאיימת לתבוע אותי על לשון הרע. האם יש לי הגנה?
התשובה: סעיף 15(4) לחוק איסור לשון הרע מעניק הגנה לפרסומים שנעשו בתום לב לשם הבעת דעה על עניין ציבורי. כל עוד הבעת הדעה שלך מתייחסת לפעילות ציבורית ויש בה עניין ציבורי, תוכל להסתמך על ההגנה, בתנאי שהפרסום נעשה בתום לב.
כתבתי ביקורת על חנות ספרים מקומית וטענתי שהשירות בה "גרוע וחסר מקצועיות". כעת הבעלים מאיים בתביעה על לשון הרע. האם יש לי הגנה?
התשובה: כל עוד הביקורת היא הבעת דעה אישית המבוססת על חוויית אמת, ובתום לב, ישנה הגנה מפני תביעה. עם זאת, יש להקפיד שהביקורת אינה כוללת השמצות בלתי מבוססות.
פרסמתי פוסט בפייסבוק שבו טענתי שעובד במשרד שלי גונב ציוד. כעת העובד מאיים לתבוע אותי על לשון הרע. האם יש לי הגנה?
התשובה: סעיף 15(12) לחוק איסור לשון הרע מעניק הגנה לפרסומים שנעשו בתום לב לשם מניעת פשע או חשיפת עבירה. במידה ויש לך יסוד סביר להאמין שהעובד אכן גונב ציוד, והפרסום נעשה במטרה למנוע את הפשע או לחשוף אותו, ייתכן שתהיה לך הגנה מפני תביעה. עם זאת, חשוב להיזהר מפרסומים פומביים שעלולים לפגוע ללא בסיס איתן.
כתבתי מאמר בעיתון שבו פרסמתי מידע מתוך דו"ח רשמי של משרד הבריאות שהעיד על מחדלים בבית חולים מסוים. כעת בית החולים מאיים בתביעה על לשון הרע. האם יש לי הגנה?
התשובה: סעיף 13(7) לחוק איסור לשון הרע מספק הגנה לפרסומים שנעשו במסגרת פרסומים רשמיים. אם המידע שפורסם במאמר מבוסס על דו"ח רשמי של משרד הבריאות, ישנה הגנה מפני תביעת לשון הרע. פרסומים שמבוססים על מקורות רשמיים זוכים להגנה מיוחדת.
חבר מועצת עיר ובישיבת המועצה אמרתי שהחלטות מסוימות של ראש העיר גורמות לבזבוז כספי ציבור. הוא כעת מאיים לתבוע אותי על לשון הרע. האם יש לי הגנה?
התשובה: סעיף 13(2) לחוק איסור לשון הרע מספק הגנה לפרסומים שנעשו במסגרת דיון במועצה מקומית או עירונית. הפרסומים הללו מוגנים אם הם נאמרו כחלק מהדיון הציבורי במועצה ומתוך תפקידך כחבר מועצה.
עיתונאי ופרסמתי כתבה על פוליטיקאי שבו טענתי שהוא "משקר לציבור". כעת הוא מאיים לתבוע אותי על לשון הרע. האם יש לי הגנה?
התשובה: סעיף 15(5) לחוק איסור לשון הרע מעניק הגנה לפרסומים שנעשו בתום לב במסגרת פרסום בעיתונות. אם הפרסום נעשה בתום לב ומתוך אמונה שהמידע שפורסם הוא אמיתי, והייתה לו השפעה ציבורית, ייתכן שתוכל להסתמך על ההגנה הזו. חשוב לוודא שהמידע מבוסס על מקורות אמינים ושניתנה הזדמנות לתגובה.
במסגרת סדרת כתבות בעיתון פרסמתי פרטים אינטימיים על חיי המשפחה של איש עסקים ידוע, ללא הסכמתו. כעת הוא מאיים לתבוע אותי על לשון הרע ופגיעה בפרטיות. האם יש לי הגנה?
התשובה: פרסום פרטים אישיים ואינטימיים על חייו הפרטיים של אדם, ללא הסכמתו וללא שיש בכך עניין ציבורי מובהק, נחשב לפגיעה בפרטיות ויכול להיחשב גם כלשון הרע. חוק הגנת הפרטיות וחוק איסור לשון הרע מגנים על זכותו של אדם לפרטיותו, במיוחד כאשר אין הצדקה ציבורית לפרסום הפרטים הללו. במקרה זה, אם הפרסום נעשה ללא הסכמה ובצורה הפוגעת בכבודו ובפרטיותו של האדם, אין הגנה משפטית לפרסום כזה, והוא עשוי להוביל לתביעה מוצדקת.
